עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות ד׳:ב׳

2 ט וּמִמֵּילָא שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ עֵדוּת. דְּאִי לָאו הָכִי אֵינָהּ אֲסוּרָה. וְהַיְנוּ זְדוֹן הָעֵדוּת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

3 י רַשִׁ"י. וְתָמְהוּ הַתּוֹסָפוֹת, דְּתֵיפּוּק לֵיהּ דִּבְקוּשְׁטָא קָא מִשְׁתַּבְעֵי. וְתֵרֵץ הָרַ"ן, דְּרַשִׁ"י הָכִי קָאָמַר, שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּשְׁבְּעוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין, יוֹדְעִין הָיוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ מִתְכַּוְּנִים לָשׂוּם לֵב, אֲבָל לֹא הָיוּ צְרִיכִין יְדִיעָה אַחֶרֶת, וְנִמְצָא מַה שֶּׁנִּשְׁבְּעוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לֹא נִשְׁבְּעוּ עַל הָאֱמֶת, שֶׁאִלּוּ הָיוּ שָׂמִים לֵב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יוֹדְעִים הָיוּ, שֶׁהֲרֵי מִיָּד כְּשֶׁנִּתְיַשְּׁבוּ נִזְכְּרוּ בְּלֹא שׁוּם חִדּוּשׁ יְדִיעָה, וַאֲפִלּוּ הָכִי כֵּיוָן שֶׁהָיוּ סְבוּרִים לִשָּׁבַע עַל הָאֱמֶת, פְּטוּרִים, מִשּׁוּם דַּאֲנוּסִים הָיוּ כוּ'. אֲבָל וַדַּאי דְּהוּא הַדִּין וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁסְּבוּרִים שֶׁמֻּתָּרִים לְגַמְרֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: